עורך דין

רוצים למצוא עורך דין מקצועי, מנוסה ואמין? כזה שאתם יכולים להישען עליו בזמנים של קושי ולחץ אל מול מערכת המשפט כנגדכם? יש לכם אל מי לפנות. באתר ג'אסטיס תוכלו לקבל הצעות מדהימות של השכרת עורכי דין מוצלחים ומנוסים מכל חלקי הארץ בענייני משפחה וגירושין, תחום פלילי, תחומי ירושה, דיני ממון, עבירות צווארון לבן ועוד. עורך דין זה מישהו שמבין בחוק הישראלי ויודע איך משפט מתנהל ואמור להתנהל על הצד הטוב ביותר שימצא את זכויותיכם ויביא לתוצאות מזהירות ומוצלחות עבורכם.

איך בוחרים עורך דין מוצלח

• התחום בו אתם עוסקים – כמו בכל תחום בחיים, כך גם בנושא המשפט, לא כל עורך דין מומחה בהכל. אתם צריכים לדעת על מה אתם עומדים להישפט או עניין שאתם צריכים להסדיר.
• כל עורך דין, מתמחה בנושאים ספציפיים, אחד או יותר. עורך דין לענייני משפחה, יסייע לכם בענייני גירושין, דמי מזונות, משמורת ועוד. עורך דין לענייני תעבורה יסייע לכם בייצוג משפטי בנוגע לעבירות תנועה, נקודות על הכביש וכן הלאה.
• חשיבות המשפט ונחיצותו – ככל שחשיבותו של המשפט עולה, קרי – ההשלכות של פסק הדין רציניות וחמורות יותר, הן מבחינה כספית והן מבחינת אפשרות למאסר, גבוהים, הרי שתרצו לשכור עורך דין מומחה ומפורסם יותר, "כרישים" בעולם המשפט. ברור מאליו שתצטרכו להשקיע כספים רבים על עורך דין כזה ,שיוכל לסייע לכם לצאת מהבוץ שנקלעתם אליו.
• הניסיון – הניסיון הוא דבר מתבקש. כל אחד רוצה שירות איכותי, ובעולם עריכת הדין הניסיון הוא פקטור רב חשיבות.
• זמינות עורך הדין – בעניינים המצריכים התכתבות וזמני התקשרות תכופים בין עורך הדין ללקוח, חשוב שתבחרו בעורך דין שיהיה קשוב וזמין עבורכם בכל עת שתצטרכו אף בהתראות לא צפויות.

משרד עורכי דין שדואג לרווחתכם המשפטית

לא משנה באיזה נושא משפטי אתם עומדים ברגע זה, כדאי לכם לבוא ולקבל שירות באתר ג'אסטיס. שם תוכלו להתמצא בענייני משפט וחוק, תוכלו לקבל כלים משפטיים שיסייעו לכם בהבנת העולם המורכב של מערכת המשפט, הזכויות והחובות של האזרח הישראלי, וכן לקבל שירות מקצועי ואיכותי של עשרות רבות של עורכי דין מהשורה הראשונה.

אתיקה מקצועית של עורכי דין

בישראל, אדם המבקש לעסוק במקצוע עריכת הדין מחויב להיות חבר בלשכת עורכי הדין. בהתאם, העורך דין כפוף לכללי האתיקה של לשכת עורכי הדין, שנוסחו ופורסמו ב1986. כללים אלה, קובעים מה הן חובותיו של עורך הדין כלפי הלקוח וכלפי בית המשפט. כך, למשל, על פי סעיף 2 לכללי הלשכה, עורך הדין מחויב לייצג את הלקוח בנאמנות ולהימנע מפעולות שיפגעו בטובתו. כמו כן, עליו לשמור על סודיות וחיסיון ביחס למידע המועבר אליו.

לקוח שמעוניין להתלונן כנגד עורך דין, רשאי להגיש לוועדת האתיקה המחוזית תלונה וזו תפעל על מנת לקבל את תגובתו של הנילון. החלטה להגיש את הקובלנה, תוביל להעמדה לדין משמעתי של העורך דין ולעתים לסנקציות כנגדו.

משרד עורכי דין

איך לבחור עורך דין?

בחירת עורך דין יכולה להיות התלבטות לא פשוטה. בארצנו הקטנה יש משרדי עורכי דין רבים, קטנים וגדולים, יש משרדי בוטיק ומשרדים רב תחומיים ובבואו של הלקוח לבחור יכול להיווצר בלבול רב. מהם המדדים הנכונים לבחירת עורך דין לטיפול משפטי?

מומחיות רלוונטית
רבים אינם יודעים זאת אך עריכת דין הוא מקצוע רחב מאוד בעל תחומים שונים ותתי תחומים.

לכל ענף משפטי יש סדרי דין משלו, חקיקה, פסיקה וספרות מקצועית. על כן, עצם היותו של אדם עו"ד בעל רישיון, אינה מבטיחה כי נקבל ייצוג משפטי טוב. לשם זאת, עלינו לוודא כי עורך הדין אליו פנינו הוא מומחה בתחום המשפטי הרלוונטי.

לדוגמא, אם נגרם לנו נזק פיזי בטיפול רפואי או בתאונת דרכים, הרי שאנו זקוקים לעורך דין המתמחה בתחום הנזיקין. יהיה אף נכון יותר לוודא כי הוא מטפל בנזקי גוף במסגרת שבה הם קרו לנו.

היה וזומנו לחקירה במשטרה, יש צורך לפנות לעורך דין פלילי, בדגש על מי שמייצג חשודים בסוג העבירות המדובר.

ניסיון מקצועי
כולנו יודעים כי אין תחליף לניסיון, שהרי במהלך השנים בהם אדם עובד במקצוע מסוים, הוא רוכש את הידע הרלוונטי, לומד להכיר את הגורמים המקצועיים שיכולים לעזור לו, את הטיפים החשובים מהשטח וכיו"ב.

בעריכת דין יש ערך רב עוד יותר לניסיון מקצועי. בזכותו פוגש עורך הדין לקוחות שונים, עם מקרים משפטיים מגוונים ועל כן, יכולתו לייצג את הלקוח ולהגיע לתוצאות משפטיות טובות עולה ככל שהוא מנוסה יותר.

כמובן כי אין בוותק לבדו כי להבטיח שנקבל ייעוץ וייצוג משפטי איכותי. עלינו לבחון את כל יתר הפרמטרים הרלוונטיים ורק כאשר לפנינו תמונה ברורה, נוכל לקבל החלטה מושכלת בדבר עורך הדין המתאים לנו.

בהקשר זה נאמר כי במדינה קטנה כמו ישראל, קל מאוד להתפתות ולשכור את שירותיו של עורך דין שאנו מכירים מבלי לוודא כי הוא בעל המומחיות והניסיון הנדרשים. לכן, כדאי להתעכב על נקודה זו על מנת שלא נגלה בסוף היום כי מצבנו המשפטי היה יכול להיות טוב יותר לו היינו בוחרים אחרת.

שקיפות
השפה המשפטית יכולה להיות מאוד מבלבלת ומפולפלת. משכך, בעת בחירת עורך דין, חשוב מאוד לשכור את שירותיו של מי שמתנהל בשקיפות מול הלקוח שלו. הדבר בא לידי ביטוי בשני אופנים. ראשית, לדבר בגובה העיניים ללקוח ולהסביר לו את המצב המשפטי שלו באופן ברור. הווה אומר לתאר מה צפוי להיות משכו של ההליך, הסיכונים והסיכויים. כל זאת בלי להבטיח ללקוח הרים וגבעות אלא להציג בפניו רק את התוצאות המשפטיות האפשריות ולא הבטחות שווא שאין להן כיסוי אמיתי.

שנית, שקיפות משמעותה היא לערב את הלקוח במתרחש בתיק שלו, לעדכן אותו באופן שוטף ולא להותיר אותו מחוץ לעניינים כפי שקורה לא פעם. עורך דין טוב מבין כי ללקוח יש זכות מלאה לדעת מה נעשה בעניינו וכי יש לעורך הדין המייצג אותו חובה לתת לו תחושת ביטחון כי הוא בידיים הנכונות ומיוצג בנאמנות ובמסירות.

שכר טרחה הוגן
חשוב לזכור כי שירות טוב בכל תחום שהוא עולה כסף והדברים נכונים גם לעריכת דין כמובן. מצד אחד, יש לזכור מה מונח על הכף עבורנו ולדעת כי אם נחסוך בשירות משפטי איכותי, ניאלץ לשלם על כך מחיר כבד. מצד שני, לא כל הנוצץ זהב ולא צריך למהר ולבחור דווקא בעורך הדין היקר ביותר, או זה היושב במשרד המפואר ביותר.

עורך דין טוב גובה שכר טרחה הוגן מלקוחותיו, כזה המשקף את מורכבות התיק בו מדובר ואת היקף העבודה הנדרשת ממנו. כמו כן, כדאי לבחור בעורך דין אשר בא לקראת הלקוח שלו ומאפשר לו לשלם את שכר הטרחה בצורה שתתאים לשני הצדדים. הכוונה היא כי התשלום לא יהווה מכשול עבור הלקוח וימנע ממנו לקבל ייצוג משפטי הולם.

עורך דין מומלץ

מיהו עו"ד?

עורך דין, או בקיצור עו"ד, הוא אדם אשר מורשה לעסוק במקצוע עריכת הדין ובמתן ייעוץ משפטי. סעיף 24 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א – 1961 קובע כך: "אדם כשיר להיות עורך דין אם נתקיימו בו אלה: (1) הוא בעל השכלה משפטית גבוהה; (2) עבר תקופת התמחות; (3) עמד בבחינות הלשכה". כלומר, החוק קובע שלושה תנאים מצטברים על מנת שאדם יוכר כעורך דין.

התנאי הראשון, מתייחס לדרישה כי אותו אדם יסיים את לימודי המשפטים שלו באוניברסיטה או לחילופין במכללה אשר מוכרת כמוסד להשכלה גבוהה. זאת, בהתאם לחוק להשכלה גבוהה, תשי"ח – 1958. כמו כן, נדרש אותו אדם לעבור תקופה של ההתמחות (שכיום עומדת על שנה וחצי) ובסיומה לעבור בהצלחה את בחינות לשכת עורכי הדין. בחינות אלה, מורכבות מבחינה בכתב ובעל פה ונחשבות למאתגרות באופן מיוחד. נכון לחודש אוגוסט שנת 2019, רשומים בישראל 67,291 אנשים אשר עמדו בתנאים המצטברים ולכן מורשים לעסוק במקצוע עריכת הדין.

מי שקיבל את רישיון העורך דין, רשאי לעסוק בענפים השונים של המקצוע על פי בחירתו האישית. כלומר, הרישיון לא מגביל את הזכאי לו לעיסוק בענף משפטי מסוים ואף לא מציין את התחום שבו התמחה אותו עורך דין בתקופת ההתמחות.

הענפים השונים שבהם עוסקים עורכי הדין שונים זה מזה באופן מהותי, ועבודתם משתנה בהתאם לכך. כך, למשל, תחום דיני המשפחה עוסק בזכויותיהם של הידועים בציבור, באלימות בתוך המשפחה, בהליכים של גירושין, בתחום הירושות, בייפוי כוח מתמשך ועוד. לעומת זאת, עורך דין המתמחה בתחום דיני הנזיקין, מטפל בתביעות נזיקיות שמקורן בתאונות דרכים, רשלנות רפואית, הוצאת לשון הרע וכיוצא בזה. עורך דין לדיני עבודה, מלווה מעסיקים ועובדים בתביעות והליכים משפטיים שנובעים מיחסי העבודה בין הצדדים, לרבות פיצויי פיטורים, הסכמים קיבוציים ועוד.

היוועצות עם עורך דין

מדינת ישראל אינה מחייבת את הצדדים להליך המשפטי להיוועץ עם עורך דין, והם זכאיים לייצוג עצמי בבית המשפט. על יתרונותיה וחסרונותיה של הבחירה, כתב השופט נעם סולברג בעבר: "המבקשים החליטו לייצג בהליך זה את עצמם. זו זכותם המלאה, גם אם הדבר ידרוש מן הצד שכנגד או מבית המשפט להקדיש מאמץ מסוים על מנת לבצע את 'תרגום' טענותיהם וכתבי טענותיהם לשפה המשפטית. טענותיה של (הצד שכנגד) … בנוגע לאורך כתבי הטענות ולניסוחם, אינן יכולות להוות תחליף לתשובה לטענות הענייניות העולות מהם. מאידך גיסא, לבחירה שלא להיות מיוצג יש מחירים. אחדים מהם באים לידי ביטוי בפסק דין זה: כללי הפרוצדורה, שנימוקם עמם, לא יתירו למבקשים לשגות ולתקן ללא הרף. טענה שאינה מועלית היום, נוצר לגביה השתק מחר. בקשה שאינה במקומה, אשר תכביד על הצד שכנגד, תוביל להטלת הוצאות משפט. גם להקדשת המשאבים מצד מערכת המשפט יש גבול … אלו 'כללי הטקס', והבוחר להשתתף בהם עליו להכיר ביתרונות ובחסרונות של בחירתו."

אף על פי כן, במדינת ישראל כמו במדינות רבות, לאדם זכות מוקנית להיוועץ עם עורך דין במסגרת הליך פלילי או מנהלי, בין אם הוא עצור, מעוכב, חשוד או אזרח רגיל מן השורה (רע"פ 2060/97 וילנצ'יק נ' הפסיכיאטר המחוזי). חשיבותה של זכות ההיוועצות באה לידי ביטוי בכך שבמקרים רבים, שלילת זכותו של החשוד להיוועץ בסנגור, או אי הודעה על זכות זו, עלולה להוביל לקביעה כי הראיות הושגו שלא כדין ולפיכך פסולות (ע"פ 5121/98 טוראי רפאל יששכרוב נ' מדינת ישראל).