מה זה מעשה מגונה?

פעמים רבות מדי בחיינו אנו נתקלים במושג "מעשה מגונה", בחדשות, בעיתון, בפרשיות אקטואליות כאלה ואחרות שמביאות לפיצוץ תקשורתי אודות אדם ידוע שביצע מעשים אלה. כולנו יודעים לקשר את הביטוי לעבירות מין ולמשפט הפלילי – אך כמה אנחנו באמת יודעים על העבירה הפלילית הזו? כמה אנו מבינים את גודל השלכותיה ואת חומרתה המשפטית והבין אישית?

בעולם של היום, כאשר תנועות כמו MeToo בולטות מאוד בשיח, והמודעות לנושא ההטרדות המיניות והתקיפות המיניות עולה ומתגברת. מוגשות יותר ויותר תביעות של נשים וגברים שחוו ניצול מיני או תקיפה בדרך כזו או אחרת, משום שלא תמיד אנו מצליחים לפרש את החוויות שאנחנו חווים באופן ברור, ופעמים רבות הן כלוט בערפל, ואנו נותרים עם התחושות הקשות, ההלקאה העצמית, הפגיעה הפיזית והנפשית – אך לא יודעים שיש לנו מה לעשות עם זה.

מעשה מגונה משתייך למשפחת עבירות המין, המופיעות בחוק העונשין. עבירת המעשה המגונה מופיעה בסעיף 348 לחוק, ומתייחסת למעשה הנעשה "לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים". כלומר, לא מדובר בתקיפה של ממש כמו אונס, אלא יכולים להיכלל בעבירה זו גם מעשים "קלים" יותר, ואפילו כאלה שלא דורשים מגע, כמו לבקש מאדם אחר להתפשט לדוגמא.

כדי להבין טוב יותר את מה שעומד מאחורי החוק, חשוב לדעת שהערך המוגן שאנו מבקשים לשמור מפני פגיעה – הוא צנעת הפרט, כבוד והגנה על שלמות הגוף של נפגע העבירה. כמו כן אנו מבקשים להגן על האוטונומיה של הרט על גופו, ועל האוטונומיה המינית שלו. לאור מטרות ההגנה האלה בית המשפט עובד ומכריע במצבים שכאלה.

איך ניתן להוכיח שהעבירה התבצעה?

עבירות פליליות ככלל בנויות משני יסודות: יסוד נפשי ויסוד עובדתי. לצורך עבירת המעשה המגונה, נקבע שהיא מהווה עבירת התנהגות (בשונה מעבירת תוצאה), והנפקות המרכזית של קביעה זו היא שתוצאה או נזק מסוים אינם נדרשים כדי להוכיח את ביצוע העבירה. עצם ההתנהגות הנדרשת (מעשה) בשילוב עם היסוד הנפשי הנדרש (לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים), מספיקים כדי לגבש את העבירה.

מה הייחוד של עבירות מין? למה חשוב להכיר אותן?

כשאנחנו שומעים "עבירות מין", אנו מקשרים את המושג אוטומטית לעבירת האונס. זו העבירה המוכרת ביותר, ולצערנו גם אחת מהנפוצות ביותר. אך ישנה חשיבות רבה בהכרה ומודעות לסוגים נוספים של עבירות מין, ביניהן מעשה סדום (סעיף 347 לחוק העונשין), עבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע (סעיף 351 לחוק העונשין) וכמובן גם מעשה מגונה.

אז למה חשוב להכיר את העבירות הללו?

• הן קורות בכל מקום, כל הזמן: עבירות מין היו ועדיין עבירות נפוצות, שסובבות אותנו בלי קשר למעמד סוציו-אקונומי, לסביבת מגורים או לעבר פלילי של אנשים. בגלל שעבירות אלה הן כה נפוצות, חשוב שנכיר את הסכנות שיש סביבנו וסביב הקרובים לנו, ונדע להיזהר ולהימנע מהן.
• כדי לזהות אותן כשהן קורות: אם חס וחלילה אנו או קרובינו נפגעים מעבירת מין, חשוב שנדע לזהות אותה. עבירות מין הן לא שחור ולבן, לא תמיד הן ברורות, ולא תמיד ברור לנו שהן אכן קרו. היכרות עם העבירות השונות ומודעות אליהן תפתח אצלנו הבנה באשר אם הן קרו או לא.
• כדי לדעת את זכויותינו: חשוב שנבין ונדע שיש לנו מה לעשות אם נפגענו. עבירות מין הן עבירות פליליות חמורות ביותר, והעונש עליהן הוא עונש מאסר כבד, ואות קלון רציני על האדם הפוגע. לכן, אם נפגענו, על ידי הליך משפטי אנו יכולים להשיג צדק, להרחיק את האדם הפוגע והמסוכן מהחברה, ולהרתיע תוקפים אחרים עתידיים.
• כדי להיזהר בעצמנו: ייתכן שנקודה זו פחות רלוונטית לעבירות אינוס ומעשה מגונה, אך רלוונטית מאוד למשל באשר לעבירת בעילה אסורה בהסכמה (סעיף 346 לחוק העונשין) כאשר מדובר במעשה מיני שנעשה בהסכמה, אך היחסים עצמם הם אסורים (למשל קטינה, תוך יחסי תלות, השגחה או הבטחת שווא לנישואין). ישנם מצבים אליהם החיים יכולים להוביל אותנו, והם עלולים להיות גבוליים מאוד מבחינה משפטית, ולכן טוב לכל בעל נפש להכיר את העבירות השונות כדי לדעת להימנע ממצבים מורכבים שהחיים יכולים לזמן, אפילו אם מדובר בהסכמה, ואין בכך אשם מוסרי גדול כמו בעבירות מין אחרות.

מעשה מגונה בפסק דין של בית המשפט העליון

עבירה של מעשה מגונה היא עבירה שנידונה בפסיקה פעמים רבות, ועל כן ניתן לבנות קו יחסית ברור באשר ליחסו של בית המשפט לעבירה זו ולאופן הפרשנות שלו את יסודות העבירה.

בעניין פלוני נגד מדינת ישראל, שניתן בבית המשפט העליון בשנת 2004, נקבעו כמה מסמרות באשר לעבירת המעשה המגונה על ידי השופטים חשין, ביניש וחיות. בפסק הדין נידונה מסכת עובדות לפיה מנהל בית ספר הואשם במספר אישומים בגין עבירת מעשה מגונה שביצע לכאורה בתלמידים שלמדו בבית ספרו, בעוד אלה היו בגילאי 8 – 9. פסק הדין מפרט עוד ועוד ובאופן מפורט, מחריד וקשה לקריאה את המעשים הספציפיים של אותו מנהל, שלא נתאר כאן.

התיק החל בבית המשפט המחוזי, שהרשיע את פלוני בעבירה אחת בלבד, וזיכה אותו מהשאר, בטענה שלא התקיים היסוד הנפשי הנדרש לצורך העבירה, אלא רק היסוד העובדתי, ועל כן אין זה מספיק בכדי לגבש את אחריותו הפלילית של פלוני בגין המעשים המגונים שביצע לכאורה.

בתגובה לכך, הכרעתו של בית המשפט העליון הנמיכה את סף ההוכחה של היסוד הנפשי, וקבעה כי היסוד העובדתי פעמים רבות ילמד אותנו על היסוד הנפשי, גם אם היסוד הנפשי לא הוכח כשלעצמו. מעבר לכך, הכיר בית המשפט בקושי להוכיח את היסוד הנפשי הספציפי בעבירה זו, שהוא "לשם גירוי מיני, סיפוק מיני או ביזוי מיני". גם כאשר הפוגע לא מבקש להשיג ריגוש מיני כלשהו, עדיין ניתן להסיק מעצם המעשה, שהגנות יוצאת ממנו באופן ברור, שאכן התקיים יסוד נפשי זה, והעבירה אכן מתגבשת.

לעצם העניין, הלכה פרקטית שנקבעה בפסק דין זה, היא זו שאדם המחייב אדם אחר לחשוף את איבריו האינטימיים – הרי הוא נחשב למביישו והוא גורם לביזוי, מה שעונה על דרישות העבירה.

לסיכומו של דבר

עבירות מין הינן נושא רגיש ביותר, אינטימי ופרטי, ולעיתים הוא אף יכול להיות מושא לביקורת עצמית, ולגרום לפגיעות נפשיות כמו דיכאון או פוסט טראומה. אישה או איש אשר חווים פגיעה מינית או מעשה מגונה צריכים להבין שיש להם למי לפנות. הסיפור והפגיעה הקשה שלהם לא צריכים להיות מושא להסתרה ובושה, משהו שמטאטאים מתחת לשטיח – אלא עליהם להבין שהם היו קורבן לניצול מיני, להתמודד עם הידיעה ולהסיר מעצמם כל תחושת אשמה.

משרד עורכי הדין בטש רוטנברג עוסק בתחומים רבים, וביניהם גם בדין הפלילי. עם ניסיון של למעלה מ-20 שנים, הצלחות רבות במגוון תחומים ובמיוחד בעולם הפלילי – אם חוויתם מעשה מגונה, צרו עימנו קשר, והעבירו לנו את המשימה וההתמודדות. משרדנו יילחם בעבורכם לאורך כל התהליך ועד להשגת התוצאה המבוקשת. עם יחס אישי, רגישות גבוהה, ידע רב, מקצועיות ומסירות – אנו עומדים לשירותכם.