השופטת הילה גורביץ עובדיה: החלטה בתובענה להפחתת דמי מזונות עבור קטין (תלה"מ 27248-03-22)

ביום 13.03.2022 הגיש המבקש תובענה להפחתת דמי המזונות שנקבעו בפסק דין מיום 26.06.2017. פסה"ד ניתןבהעדר הגנה, ובמסגרתו חויב המבקש בדמי מזונות עבור הקטין, סך 2,882 ₪ לחודש.

 

בכתב התביעה עתר המבקש כי דמי המזונות השוטפים יופחתו לסך 1,000 ₪ לחודש והוצאות המדור יעמדו על סך200 ₪ לחודש , סה"כ 1,200 ₪ לחודש.בד בבד עם הגשת התובענה הגיש המבקש בקשה לסעד ביניים להפחתה זמנית של דמי המזונות לסכום של 1,200 ₪ לחודש, מושא החלטה זו, וזאת עד למתן פסק הדין הסופי בהליך אותו פתח המבקש. המשיבה הגישה תגובתה לבקשה.

 

הרקע:

 

  1. הצדדים, יהודים אשר מעולם לא נשאו ומהקשר הזוגי ביניהם נולד בנם המשותף, ש.ס.א. ת"ז ——– יליד xx.2016. בחודש 12/16 נפרדו הצדדים.

 

  1. הקטין אינו רשום כבנו של המבקש במרשמי משרד הפנים אך אין כל מחלוקת אשר לאבהותו. ביום 03.02.2022 הגיש המבקש תובענה להסדרת רישום אבהותו על הקטין.

 

  1. בין הצדדים התנהלו ועודם מתנהלים הליכים משפטיים.

 

  1. לאחר שתיק יישוב סכסוך אותו פתחה המשיבה נסגר ביום 05.03.2017, הגישה המשיבה תובענה לפסיקת מזונות ומדור הקטין(תלה"מ 6471-04-17). המבקש זומן כדין ולא הגיש כתב הגנה וביום 26.06.2017 ניתן פסק דין בהעדר כתב הגנה על ידי כב' הרשם הבכיר דאז ניר זיתוני.

 

  1. בפסק הדין חויב המבקש עבור מזונות הקטיןסך 2,882 ₪ כולל מדור ממועד הגשת התביעה ליישוב סכסוך ביום 06.02.2017 ועד הגיעו של הקטין לגיל 18 או עם סיום לימודי התיכון לפי המאוחר.

 

נוסף על כך נפסק כי המבקש יישא במחצית ההוצאות הרפואיות של הקטין שאינן מכוסות ע"פ חוק הביטוח הבריאות הממלכתי וגם יישא במחצית הוצאות החינוך הכרוכות בתשלומי האגרה השנתיים למוסדות החינוך (להלן: "פסק הדין מיום 26.6.17").

 

  1. ביום 11.11.2019 (תלה"מ 23912-11-19) הגיש המבקש תובענה להפחתת מזונות. בדיון שהתקיים ביום 18.10.20 הוריתי למבקש לתקן את תביעתו, בין היתר על ידי צירוף כל המסמכים הנדרשים על פי התקנות ובפרט הרצאות פרטים, תלושי שכר ואישורי הכנסות והוצאות. למבקש ניתן זמן לתקן את כתב תביעתו וצוין במסגרת ההחלטה כי יש באפשרותו לפנות לייעוץ משפטי, באם יבחר לעשות כןאו לבחון זכאותו לסיוע משפטי מהלשכה לסיוע משפטי או מהתכנית "שכר מצווה" מטעם לשכת עורכי הדין.

 

  1. המבקש לא הגיש כתב תביעה מתוקן ולכן ביום 23.11.2020נמחקה תביעתו. עוד קבעתי שם כי ההוצאות ההליך יובאו בחשבוןבאם תוגש תביעה באותו עניין.

 

  1. כעת הגישהמבקש תובענה חדשה להפחתת המזונות ובקשה להפחתה זמנית של המזונות עד למתן פסק דין סופי בהליך.

 

טענות הצדדים:

 

  1. המבקש טען כי הוא בהליך חדלות פירעון ולפי צו מיום 29.12.2021 הוא נושא בצו תשלומים בסך 200 ₪ לחודש וניתן לו היתר להגיש תביעתו זו. (החלטה מיום 10.3.22 כב' השופט יוסף סוהיל). לגוף ההליך נטען כי פסק הדין מיום 26.06.2017 ניתן בלא שהמבקש הגיש כתב הגנה ואף לא ידע באותה עת כי עליו להגיש כתב הגנה. פסק הדין התבסס כל כולו על כתב התביעה, כשהמשיבה טוענת לצרכים והוצאות מופרזים של הקטין וטענה כי המבקש עובד בהייטק וכי שכרו גבוה בהרבה משכרו בפועל באותה עת– בעוד בפועל עבד המבקש כמפעיל מכונה והשתכר סך 7,000-8,000 ₪ ברוטו לחודש. נטען כי גם כאשר הגיש תביעתו להפחתת המזונות ביום 11.11.2019, לא היה מיוצג ועל כן לא תיקן כתב התביעה ותביעתו נמחקה. עוד נטען כי המבקש, הוא אינו רשום כאביו של הקטין, עובדה שלא הייתה מונחת בפני בית המשפט שאחרת לא היה ניתן פסה"ד מיום 26.06.2017. המבקש הוסיף וטען כי יש לבחון מחדש את היקף חיוב המזונות משני טעמים: האחד, מעולם לא נעשתה בחינה של צרכי הקטין, של היכולות הכלכליות של המבקש ושל המשיבה ושל היקף המזונות להן זקוק הקטין. השני, גם אם הייתה נעשית בחינה שכזו , מאז מתן פסק הדין חל שינוי נסיבות מהותי וקיצוני המצדיק בחינה מחודשת של היקף המזונות. נטען כי מאז פסה"ד למבקש נולדו שני ילדים קטינים נוספים המתגוררים עמו ועם אמם, בת זוגו שלהמבקש, והמבקש נדרש לפרנסתם השוטפת. המבקש מתגורר בדירה שכורה ומשלם שכ"ד סך 3,000 ₪. בת זוגו של המבקש משתכרת סך 6,000 ₪ לחודש. עוד נטען כי המבקש לא עבד במהלך התקופה שבין 1/21-11/21 ומחודש 10/21 שהחל עבודתו, משתכר סך 6,500-7200 ₪ ברוטו. צוין כי המבקש מצוי בהליך של חדלות פירעון, לאחר שניתן צו פתיחת הליכים ביום 29.12.2021 ונצטברו על שמו חובות בהיקף של כ-300,000 ₪ בגינם הוא נושא בצו תשלומים ראשוני על סך 200 ₪ לחודש נוסף על החיוב במזונות. אשר למשיבה, נטען כי למבקש אין מידע אשר להיקף הכנסותיה, אך להבנתו היא עובדת כשכירה, מתגוררת עם בן זוג ואין לה הוצאות מדור ואחזקת מדור של ממש. נטען גם כי מזה מספר חודשים המשיבה מונעת מהמבקש קשר שוטף עם הקטין ותסקיר שניתן לאחרונה ממליץ על קיום זמני שהות ראשוניים בין המבקש לבין הקטין.

 

  1. לטענת המשיבה, לא חל שינוי נסיבות מהותי המצדיק את הפחתת המזונות, לא כל שכן עת פסק הדין התקבל כדין. נטען כי המשיבה הגישה תביעתה למזונות לאחר מספר ניסיונות להסדיר את המזונות מחוץ לכותלי בית המשפט, אך לא היה רצון מצד המבקש להגיע להסכמות כלשהן.לטענתה, המבקש בחר במודע שלא להגיש כתב הגנה ואיים עליה כי אם תמשיך עם כתב התביעה, הוא יתנכל לה ולקטין, מה שלטענתה אירע בפועל.נטען גם כי המבקש ידע כי עליו להגיש כתב הגנה אבל טען בפני המשיבה לאורך כל הדרך כי בשל הכנסתו הגבוהה הוא לא יוכל לקבל ייצוג משפטי והתעלם מהאפשרות להגיש כתב תביעה מתוקן, ורקבחלוף שנה וחצי הגיש תביעה נוספת. נטען כי המבקש אינו מקיים זמני שהות קבועים עם הקטין מיום היוולדו וניתק קשר עם הקטין מחודש 3/21. עוד טענה המשיבה כי המבקש אינו מצביע על שינוי נסיבות מהותי וילדיו הנוספים אינה טענה לשינוי נסיבות כמו גם תקופה זמנית של אי העסקה כפי שנטענה כאן. עוד נטען כי גם הליך חדל"פ אינו מהווה שינוי נסיבות מהותי והמבקש עושה שימוש ציני בהליך ופועל להציג הכנסות נמוכות. המשיבה טענה כי המבקש עובד במשרד מכירות בעיר ח', מקבל תשלום נוסף מחוץ למצוין בתלוש השכר, נוהג על רכב ג'יפשל מקום עבודתו, לא צירף דפי חשבון בנק, הכנסותיה של בת זוגו, מה גם שעצם קיום תא משפחתי חדש מגדיל את הכנסות משק הבית המשותף. אשר להכנסתה טענה המשיבה כי אינה עובדת והיא לאחר לידה.

 

 

 

דיון והכרעה:

 

  1. פסק דין למזונות אמנם אינו יוצר מחסום מפני חידוש התדיינויות וניתן לחזור ולפנות מעת לעת לבית המשפט לשנותו או לשנות את החיובים הקבועים בו אך זאת רק בכפוף להוכחת התנאי כי חל שינוי נסיבות מהותי המצדיק את שינוי הקביעה המקורית. ראו לעניין זה ע"א 363/81 פייגה נ' פייגה, פ"ד לו(3) 187.

 

  1. בתביעה לשינוי חיוב מזונות בגין שינוי נסיבות, בית המשפט אינו בודק מחדש מהו סכום המזונות שראוי לפסוק, תוך עיון מחדש בהכנסות הצדדים וצורכי הקטינים אלא על ביהמ"ש לבחון האם חל שינוי בנסיבות, מהו שינוי הנסיבות והאם יש בשינוי הנסיבות כדי להצדיק שינוי בסכום המזונות אשר נקבע בעבר ראוע"א 473/78אשתר נ' אשתר, פ"ד לד(1) 57, 60. בית המשפט אינו פועל בחלל ריק שכן המצב שהיה בעבר הוא נקודת המוצא המחייבת. אל לו לבית המשפט לבחון את הנתונים מבראשית. ראו לעניין זה ע"מ (תל – אביב יפו ) 1080/01 י' ש' נ' נ' ש' מיום 05.08.2003.

 

  1. בסעד זמני בית המשפט אינו נדרש להיכנס לעובי הקורה ודי בראיות לכאורה בדבר שינוי נסיבות מהותי כדי להצדיק הפחתה זמנית של דמי המזונות עד שתתברר התובענה ויינתן פסק דין סופי.

 

  1. מטענות הצדדים עולה כי מספר אירועים שהתרחשו לאחר מתן פסק הדין מיום 26.6.2017,ואפרט:

 

  1. לידת שני ילדים נוספים.עובדה זו נטענה לראשונה במסגרת הדיון שהתקיים ביום 18.10.2020, לאחר שהמבקש הגיש תביעתו הראשונה להפחתת המזונות (11.11.19). אז טען המבקש, כאשר נשאל על ידי בית המשפט מדוע לא הגיש כתב הגנה,"אני משיב שבזמנו יכולתי לשלם את זה". ראו עמוד 1 שורות 14-15,וכיכעת הוא אינו יכול לשאת בדמי המזונות שנפסקו לו שכן יש לו דמי שכירותושני ילדים (הדיון התקיים יומיים עובר ללידת ביתו השנייה מבת זוגתו הנוכחית) ופש"ר. ראו עמוד 1 שורות 13-14. לעניין הולדת ילד נוסף קבעה הפסיקה כי האפשרות שתיוולד לתובע ילד נוסף הייתה ידועה בעת ההסכם ואם לא הייתה ידועה, אין בכך כדי להוות "שינוי נסיבות מהותי" המצדיק הפחתת מזונות (ראו לעניין זה ע"א 381/86אבין נ' אבין, מיום 31.12.1986). נפסק גם כי יש ליתן את הדעת למכלול המשאבים הכלכליים של משפחתו החדשה של המבקש, לרבות הכנסת בת זוגתו הנוכחית, שיש להניח כי היא משתתפת בדמיהשכירות המשולמיםובפרנסת ילדיהם המשותפים. ראו לעניין זה ע"א 5478/93 כרמי נ' כרמי, מיום 12.12.1994 וכן תמ"ש (ת"א) 71263/98 ז.ש נ' ז.ש מיום 29.12.2003.
  2. הליך החדל"פ, גם טענה זו נטענה לראשונה על ידי המשיב במסגרת הדיון שהתקיים ביום18.10.2020. (ראו האמור לעיל). אין מחלוקת כי במועד מתן פסק הדין לא היה המבקש בהליך של חדלות פירעון וההליך החל במועד המאוחר לפסק הדין מיום 26.06.2017. עם זאת, יכול הליךזה הן להעיד על מצב כלכלי גרוע ומצוקה ויכול והליך זה מטיב עם החייב ויש לשקול שיקולים שעניינם איזון בין חובותיו של החייב לבין אינטרס הנושים, הפטר וכיוצ"ב. שיקולים שיש בהם כדי להשליך על יכולתו הכלכלית של החייב. אלא שלא ניתן לקבוע כעת מהו השינוי שחל, אם בכלל,במצבו הכלכלי.

 

  1. השתכרות והעסקה, המבקש משתכר מאז חודש אוקטובר 2021 משתכר שכר 6,500-7200 ₪ לחודש. על פי תלושי שכר חלקיים שהציג המבקש לחודשים 10/21-1/22 עמד שכרו על סך 6347 ₪. לא הוצגה תמונה מלאה אודות השתכרותו של המבקש בהווה וגם לא ניתן ללמוד דבר אודות השתכרותו של המבקש בעת מתן פסק הדין, לא כל שכן לקבוע כי חל שינוי נסיבות מהותי. כאמור,פסק הדין מיום 26.6.17 ניתן בהעדר הגנה מבלי שהונחו בפני בית המשפט נתונים אודות מצבו הכלכלי של המבקש.גם טענתו כי לא עבד במהלך התקופה שבין 1/21 -11/21 ולא היו כל הכנסות בתקופה זו אין בה ולו כלום שכן המדובר בתקופת זמנית שלאחריה חזר המבקש למעגל העבודה.

 

  1. זמני השהות של המבקש עם הקטין – מתסקיר נושא תאריך 16.2.22, עולה כי מאז פרידת הצדדים זמני השהות בין הקטין לבין המבקש לא התקיימו באופן סדיר וכאשר התקיימו, התקיימו בתדירות נמוכה. בחודשים האחרונים קיים ניתוק קשר מוחלט בין המבקש לבין הקטין, כאשר המבקש אינו מתראה עם הקטין ואינו משוחח איתו טלפונית. המחלוקת בין הצדדים היא אשר למועד בו נותק הקשר לחלוטין. המבקש טוען כי הניתוק ארע עת עברה המשיבה עם הקטיןלעפולה ב9/21 ואילו המשיבה טוענת כי הקשר נותק החל מחודש 2/21. עם זאת, אין חולק כי חל שינוי בזמני השהות של הקטין עם המבקש וכי על אף שהם לא התקיימו באופן סדיר במועד מתן פסק הדין מיום 26.06.2017 הרי שכיום הם אינם מתקיימים כלל– מה שלמעשה מהווה עילה לדחיית הטענה להפחתת מזונות. כידוע, זמני השהות מהווים מעין תשלום מזונות בעין ועל כן היקפם משפיעבאופן ישיר על גובה הצרכים ההכרחיים שנוטל על עצמו כל הורה – בפרט צרכים שהם תלויי שהות. ראו בהקשר זה עמ"ש 1180-05-14 א' א' נ. מ' א' מיום 26.03.2015.

 

  1. מהמפורט לעיל עולה כי ביחס לכל אחד מהאירועים לא ניתן לומר כי מדובר בשינוי נסיבות מהותי, אלא שצירופם המצטבר יחדיו יחד עם העובדה כי פסה"ד יינתן במעמד צד אחד ובהעדר הגנה, יכול ויוביל למסקנה, לעניין הסעד הזמני, כי מדובר בשינוי נסיבות המצדיק שינוי במזונות שנפסקו.

 

  1. ודוק,בשלב זה הבחינה האִם חל שינוי נסיבות מהותי הוא על סמך ראיות לכאורה שכן המדובר בבקשה לסעד זמני. נוסף על כך, יש ליתן את הדעת לעובדה חשובה והיא כי פסק הדין מיום 26.06.2017 ניתן בהעדר הגנה, ומשכך מצבו של המבקש לא עמד לנגד עיניו של בית המשפט. מצבו הכלכלי של המבקש לא התברר גם לאחר שהגיש תביעתו להפחתת מזונות זמניים שכן בסופו של יום תביעתו נמחקה לאחר שלא הוגשו מסמכים רלוונטיים לבירור תביעתו, כגון הרצאות פרטים, תלושי שכר ואישורי הכנסות והוצאות. הואיל וקבעתי כי לכאורה חל שינוי נסיבות בזמני השהות של המבקש עם הקטין יש לבחון כיצד השפיע השינוי על הסכום שנפסק קודם לקיומו של השינוי.

 

  1. בשלב הזה, ולעניין הסעד הזמני, בית המשפט נותן החלטתו על יסוד קיומן של ראיות לכאורה בלבד ומבלי שיהא בכך לקבוע מסמרות בטענות הצדדים לגופן – שכן אלו ייבחנו במסגרת בירור התובענה.

 

  1. במסגרת זו יש לבחון, לפי התמונה החלקית שבפני גם את סבירות הסכום שנפסק.

 

  1. על פי הדין האישי החל, מוטלת על האב חבות מוחלטת לשאת מזונות ילדיו הקטינים. הפסיקה אימצה את הגישה ההלכתית לפיה אב יהודי חייב לבדו במזונות ההכרחיים של ילדיו הקטינים עד הגיעם לגיל 6, וחיוב זה הינו חיוב אבסולוטי, בעוד שהאֵם פטורה ממזונות אלה בלי קשר למצבה הכלכלי (ראו: תה"ס (ת"א) 11446-11-16מ.ה. נ' ר. ב. מיום15.01.2018.

 

  1. בכל הנוגע לילדים שגילם מעל שש שנים, יחס חלוקת החיוב של מזונות הקטינים, בין ההורים,ייקבע על פי יכולותיהם הכלכליות, מכלל המקורות שלרשותם, לרבות שכר עבודה ונכסים אחרים,בהינתן משקל לחלוקת זמני השהות בפועל, ובשים לב למכלול נסיבות המקרה. נפסק בבע"מ 919/15, 1709/15, עמוד 119 כי:

 

"בגילאי 15-6 חבים שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה, תוך שהחלוקה ביניהם תקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה, בנתון לחלוקת המשמורת הפיזית בפועל, ובשים לב למכלול נסיבות המקרה".

 

בכל הנוגע למזונות קטינים מתחת לגיל 6, ההלכה בפסק דין פלונית דלעיל, לא שינתה את החיוב לפיו האב חב במזונותיו ההכרחיים של ילדו עד גיל 6 . ראו רמ"ש 14655-06-17 ק' נ' ק' מיום26.9.17. וגם במדורו.

 

  1. המדובר במזונות הכרחיים, "מזונות סף" שהם אמת בלבד ואינם כובלים את שיקול הדעת ועל בית המשפט לפסוק, בכל מקרה לנסיבותיו. ראו בע"מ 8542/10פלוני נ' פלונית, מיום 29.12.2010 סעיף 10 לפסה"ד ועמ"ש 1180-05-14א"א. נ' מ"א. מיום 26.03.2015 עמודים 4-5.

 

  1. בענייננו, הקטין בן 6 שנים ומאחר ואין מתקיימים זמני שהות, מלוא נטל גידול הקטין נופל על כתפי המשיבה שנושאת הן בצרכיו תלויי השהות ואלה שאינם תלויי שהות.

 

  1. בהישקל המפורט לעיל, שאינם מצביעים על שינוי נסיבות שלא היה צפוי, העובדה כי המבקש נמנע בשלב זה ליתן תמונה עובדתית אודות מצבו הפיננסי (צורפו 4 תלושי שכר בלבד), השיהוי בהגשת תביעתו (הוגשה בחלוף מעל לשנה ממועד פסק הדין שהורה על מחיקת תביעתו הקודמת להפחתת מזונות), אי-קיום של זמני שהות בין המבקש לקטין פסיקת מזונות על הרף שאינו גבוה וללא חיוב בהוצאות חינוך- להבדיל מאגרות חינוך הגבוה אך גם את העובדה כי לא שהיו מונחים נתונים כלשהם אודות מצבו הכלכלי של המבקש עת ניתן פסק הדין מיום 26.06.2017, והצטברות האירועים לאחר פסה"ד –אני מורה על הפחתה זמנית של דמי המזונות, כך שהחל ממועד החלטתי זו, המזונות הזמניים יהיו סך 2,000 ₪ כולל מדור והוצאותיו.

 

  1. יובהר כי המדובר בהחלטה זמנית שניתנה בשלב מקדמי ואין בה משום קביעת ממצאים או מסמרות וכלל טענות הצדדים יבחנו בהליך העיקרי.

 

המזכירות תמציא לצדדים.

ניתנה היום, י"א אייר תשפ"ב, 12 מאי 2022, בהעדר הצדדים.

 

 

בית משפט לענייני משפחה בחיפה

תלה"מ27248-03-22(הפחתת מזונות)
תלה"מ 7771-02-22 (תובענה בעניין קטין)
א"פ 51425-10-21 (אפוטרופסות בלעדית)
13591-02-22 (אבהות)
א' נ' ס'

מספר בקשה:1

בפני כבוד השופטתהילה גורביץ עובדיה

בעניין הקטין:

המבקש:
ש.ס.א. ת"ז ——– (ילידxx.xx.2016)

ו.א.ת"ז ——–

נגד

המשיבה:
מ.ס.ת"ז——–

החלטה

 

 

למאמרים נוספים באותו תחום

הגדרת עורך דין: מקצוע, משמעות, וההשפעה המשפטית

  עורך דין: מקצוע, משמעות, וההשפעה המשפטי עורך דין הוא בעל מקצוע משפטי, המוסמך לייצג לקוחות בפני בתי משפט, לייעץ בנושאים משפטיים ולנסח מסמכים חוקיים. מקצוע עריכת הדין משמש תשתית קריטית לשמירה על שלטון החוק, הגנה על זכויות הפרט וקידום צדק חברתי. השכלה והסמכה כדי להפוך לעורך דין, נדרש להשלים תואר במשפטים ולעבור מבחני...

המשך קריאה
באילו מקרים מטפל עורך דין ירושה?

מוות במשפחה הוא תמיד, או לפחות כמעט תמיד, אירוע מטלטל. בלא מעט מקרים מתווסף לקושי להתמודד עם האובדן קושי נוסף - חילוקי דעות סביב הירושה. חשוב לזכור שלבני משפחה שונים אינטרסים שונים, וכשישנו חשש או חשד שהצוואה לא משקפת באמת את רצונו של הנפטר, מומלץ לפנות באופן מידי אל עורך...

המשך קריאה
error: Content is protected !!