אם קיים סכסוך בנושאים ספציפיים בין בני משפחה, קיימת חובה משפטית להגיש בקשה ליישוב סכסוך לפני שפונים להגשת תביעה. המטרה היא לפתור את הסכסוך בהסכמת הצדדים מבלי לערב את בית המשפט ולמנוע כמה שיותר נזק למשפחה.
ברגע שהוגשה הבקשה ליישוב הסכסוך, מתחילה תקופת עיכוב הליכים. כלומר, הצדדים לא יכולים לפנות לערכאות משפטיות, אלא במקרים דחופים ויוצאי דופן. רק במידה והליך יישוב הסכסוך לא צלח ולא התגבשה הסכמה, יוכל הצד שהגיש את הבקשה לתבוע בבית המשפט.
החובה לבקש יישוב סכסוך לא חלה על כל המקרים הכוללים סכסוכים בין בני משפחה. עם זאת, בית המשפט מוסמך להפנות את הצדדים ליחידות הסיוע בכל שלב וללא תלות בנושא הסכסוך. בנוסף לכך, המקרים שמחייבים פנייה ליישוב הסכסוך טרם הגשת תביעה הם:
-ענייני נישואין וגירושין.
-מזונות.
-מדור של ילד או של בן זוג, מדור של צעיר (עד גיל 21).
-סכסוך בין צעיר (עד גיל 21) לבין אחד או שני הוריו.
-יחסי ממון בין בני זוג. וכן כל תביעה של כסף או רכוש שנובעת מקשרי המשפחה בין הצדדים, פרט לתביעות הנוגעות לצוואות, עיזבונות וירושות.
-אבהות או אימהות לגבי ילד, אלא אם כן התביעה הוגשה בהסכמת שני הצדדים.
-כל עניין הקשור לילד, פרט לתביעה הקשורה בהחזרת ילד חטוף או צו עיכוב יציאה מהארץ לילד חטוף.
כמו כן, המונח 'סכסוך עם בן משפחה' מתייחס לסכסוך עם בן זוג, בן זגו לשעבר, הורה של ילד, או ילד. סבים או סבתות של קטין רשאים (לא חובה) להגיש בקשה ליישוב סכסוך שבין הסבים להוריו של הקטין, בעניין קביעת הקשר בין הסבים לקטין.
איך מתחילים
בכדי לפתוח בהליך יישוב סכסוך, המבקש או עורך הדין המייצג אותו יצטרך למלא טופס בקשה ליישוב הסכסוך. את הבקשה ניתן להפנות או לבית המשפט לענייני משפחה, או לבית הדין הרבני.
שלבי ההליך כוללים 4 פגישות מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום) שמתקיימות ביחידת הסיוע ונפרשות על פני 45 יום. יש אפשרות להאריך את משך הזמן פעם אחת ב-15 ימים. ההליך אינו כרוך בתשלום, ועל הצדדים מוטלת החובה להתייצב בכל הפגישות. כנגד צד שלא יגיע לפגישה ניתן להטיל סנקציות כגון פסיקת הוצאות או מחיקת בקשה שהוגשה על ידו.
המטרות של פגישות המהו"ת כוללות היכרות עם הצדדים ועם הצרכים שלהם וכן טובת הילדים שלהם; הסבר על ההליכים המשפטיים ועל ההשלכות של סכסוך משפטי על הצדדים וקרובי משפחתם; סיוע בבחינת האפשרויות העומדות בפני הצדדים לטובת יישוב הסכסוך; תיאום תוכנית אשר מותאמת לצרכיהם של הצדדים לטובת המשך התהליך; הסבר ומידע על כל הדרכים האפשריות ליישב את הסכסוך מבלי לפנות לבית המשפט- כולל ייעוץ, גישור, טיפול משפחתי וכו'; וכן קביעת הסדרים בהסכמת הצדדים.
בפגישה הראשונה ישתתפו הצדדים, ללא עורכי דין המייצגים אותם, ועובדת סוציאלית מטעם יחידת הסיוע. בפגישות ישתתף גם עורך דין מטעם יחידת הסיוע, המתמחה בענייני משפחה וביישוב סכסוכים. בנוסף, עובדי יחידת הסיוע יוכלו להזמין לפגישה כל אדם שיכול לסייע לפתרון הסכסוך, אם הצדדים הסכימו לנוכחותו. לצדדים תינתן אפשרות להתייעץ עם עורכי דינם לפני שהם מקבלים את ההחלטה אם להתחייב להסכם כלשהו.
במידה והצדדים הצליחו להגיעה להסכמה במהלך הפגישות, פתוחה בפניהם האפשרות לפנות לבית המשפט למשפחה או בית הדין הרבני על מנת לתת להסכם תוקף של פסק דין. אם לא הגיעו להסכמה, עליהם להודיע ליחידת הסיוע אם הם מעוניינים בהליך חלופי (כגון גישור). אם אינם מעוניינים בהליך החלופי, הצד שהגיש את הבקשה יוכל להגיש תביעה כנגד הצד השני בבית המשפט למשפחה או בבית הדין הרבני, לבחירתו.
בית דין רבני מול בית משפט למשפחה
לבית הדין הרבני יש סמכות ייחודית לדון בענייני נישואין וגירושין של יהודים וכן סמכות ייחודית בקביעת יהדות לצורך נישואין. עם זאת, לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות בכל עניין שבו הנתבע הוא קרוב משפחה של התובע. אם כך, לבתי הדין השונים יש סמכויות חופפות בחלק מהמקרים. לדוגמה, לבית דין רבני יש סמכות לקבוע שהזוג התגרש, אך לבית הדין למשפחה יש סמכות בכל העניינים הכלכליים הכרוכים בגירושין.
