אין כמעט דבר שמשפיע על חייהם של אנשים – הן מבחינה רגשית והן כלכלית – כמו הליך גירושין. בישראל, שבה שיעור הגירושין עולה בהתמדה בעשורים האחרונים, התעורר צורך משמעותי בעורכי דין המתמחים בדיני משפחה – ובראשם, עורך דין גירושין. לכאורה, קל להגדיר: עורך דין גירושין הוא מי שמייצג, מייעץ ומלווה לקוחות לאורך תהליך פירוק הנישואין והסדרת כל הנושאים המשפטיים הנלווים (משמורת הילדים, מזונות, חלוקת רכוש, ענייני כתובה, ועוד).
אולם בפועל, עו"ד העוסק בגירושין חייב להיות בעל ראייה רחבה בכל הנוגע לדיני משפחה בישראל, להכיר את המערכת המשפטית המיוחדת שלנו – הכוללת הן את בית המשפט לענייני משפחה והן את בתי הדין הרבניים – ולהבין לעומק את הצרכים הרגשיים של לקוחות הנמצאים בשעתם הקשה ביותר.
במהלך מאמר זה, נבחן מהו עורך דין גירושין בהקשר הישראלי, כיצד ענף הגירושין והמשפחה התפתח, מהם תחומי הפעילות של עו"ד גירושין, איך לבחור בעורך דין כזה, ואיך נראה הליך הגירושין עצמו – צעד אחרי צעד. כמו כן, נתייחס לסוגיות של רווחיות הענף: כמה מרוויחים עורכי דין בישראל לפי רמות – מתמחים, שכירים במשרד קטן, שותפים במשרד גדול, עצמאיים וכדומה.
כדי להעניק רקע מעמיק, נשזור בחומר המקיף שלנו גם סקירה היסטורית רחבה על מקצוע עריכת הדין (מהמקורות העבריים, דרך ההיסטוריה של המשפט האנגלי והרומי, ועד מודלים מודרניים), נכיר את הליכי ההסמכה והאתיקה בישראל, ונערוך השוואות למערכות אחרות בעולם, אך תוך שימת דגש על הנעשה כאן.
מהו עורך דין בישראל באופן כללי
עו"ד (עורך דין) בישראל הוא אדם שהשלים תואר במשפטים במוסד אקדמי המוכר על ידי המל"ג (המועצה להשכלה גבוהה), עבר תקופת התמחות וכן עמד בבחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין. קיימות אמנם מדינות שמבחינות בין עורכי דין ליטיגטורים (Barristers) – שמופיעים בבית המשפט – לבין עורכי דין (Solicitors) שמטפלים בתחום העסקי/משרדי/ייעוצי. בישראל, לעומת זאת, עו"ד יכול לעסוק בכל תחומי המשפט, כולל ייצוג בערכאות והופעה בפני בית המשפט. עם זאת, ישנם עורכי דין שבוחרים להתמחות בתחום הליטיגציה, ויש שמעדיפים תחומי עבודה אחרים: מיסים, מקרקעין, פלילי, וכן דיני משפחה וגירושין.
עורכי דין בישראל כפופים לחוק לשכת עורכי הדין ולכללי האתיקה של הלשכה, ומחויבים לשמור על סודיות וחיסיון עורך דין-לקוח. בכך ניתנת ללקוח האפשרות להיחשף לגמרי בפני עורך דינו ולשתף מידע בלי חשש שישמש נגדו. יש חריגים (לדוגמה: כשהלקוח מגלה על כוונה לבצע פשע בעתיד, עוה"ד מחויב לדווח ולא נכלל תחת החיסיון).
מעבר לממד המשפטי, מקצוע עריכת הדין נושא עמו אחריות חברתית כבדה, שכן בישראל עורך הדין הוא גם מי שמנהל משא ומתן משפטי, עורך הסכמים, מייצג אנשים שאין להם בהכרח הבנה משפטית ומעניק ייעוץ קריטי לגבי זכויות וחובות. בתחום הגירושין, אחריות זו מקבלת משנה תוקף. עו"ד גירושין מעצב לא רק את ההסדר הכספי של בני הזוג, אלא גם את עתיד הילדים, את האווירה שתשרור בין הצדדים בשנים הבאות, ואת השמירה (או פירוקה) של התא המשפחתי בצורה מכבדת.
המקורות ההיסטוריים של מקצוע עריכת הדין והשפעתם על עו"ד גירושין
הרעיון של ייצוג אנשים בפני בית משפט הופיע כבר ביוון וברומא העתיקות. הנואמים האתונאים דיברו בשם אנשים, אך הוגבלו על ידי חוקים שדרשו מהאדם "לדבר בעצמו". ברומא, המקצוע התמסד יותר, אבל עדיין היו תקרות שכר ורעיונות לגבי מי רשאי לטעון בשם אדם אחר. בימי הביניים אירופה הלכה ושכללה את מערכת ה"עריכת דין", נוצרו רגולציות והחל מתן הסמכות לאיגודים מקצועיים לשלוט בעורכי הדין. באנגליה התפתחה ההפרדה בין Barristers לעורכי דין מסוג Solicitors, ועם הזמן הועתקה שיטה זו למדינות נוספות בעלות מסורת משפט אנגלו-סקסית.
בישראל אין הפרדה רשמית בין שני סוגי עיסוק אלה, ומאז תקופת המנדט הבריטי ועד היום, עורך דין בישראל יכול גם להתמחות בניהול תיקים בבית משפט וגם לטפל בייעוץ ועריכת מסמכים. כאשר מתמקדים בענייני גירושין ומשפחה, חשוב להבין שהמסורת ההלכתית קיימת במקביל למסורת האזרחית, שכן בישראל ישנו מיזוג מיוחד המשלב משפט עברי (בבית הדין הרבני) עם משפט אזרחי (בית המשפט לענייני משפחה). על כן, עורך דין גירושין בישראל צריך להכיר הן הלכות דתיות (כגון דיני כתובה וסרבנות גט) והן את החקיקה האזרחית הקשורה לדיני משפחה (חוק יחסי ממון בין בני זוג, החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה וכו').
הסדרת המקצוע בישראל: הרקע להיות עורך דין גירושין
כדי לעסוק בישראל כעורך דין (ובכלל זה כעורך דין גירושין), האדם חייב להשלים את התנאים הבאים:
• לסיים תואר ראשון במשפטים במוסד מוכר (אוניברסיטה או מכללה)
• לעבור התמחות (סטאז') תקופה של שנה וחצי (בהתאם לרפורמות מעת לעת)
• לעמוד בבחינות של לשכת עורכי הדין (הכוללות חלק מהותי וחלק פרוצדורלי)
לאחר ההסמכה, עוה"ד נהיה חבר בלשכת עורכי הדין בישראל. ניתן לעסוק בעריכת דין באופן עצמאי או לעבוד כעובד שכיר במשרד עורכי דין. עורכי דין רבים בישראל בוחרים לפתוח משרדים קטנים, אחרים מתאגדים במשרדים בינוניים וגדולים, ועוד אחרים משתלבים במגזר הציבורי (למשל בפרקליטות או ביועמ"ש לממשלה). ישנו גם מסלול התמחות ייעודי לדיני משפחה, בו המתמחה עובד תחת עורך דין שכבר פעיל בענף הגירושין/משפחה.
במסגרת לימודי המשפטים לא תמיד מקבלים הסטודנטים ידע מעמיק בדיני משפחה; זהו רק קורס בחירה או חובה קצר. אבל עוה"ד לעתיד יכול לבחור לבצע התמחות בדיני משפחה, לצבור ניסיון מעשי במשרד גירושין ולרכוש בהמשך כישורים ספציפיים יותר בתחומים כגון גישור משפחתי, ליטיגציה בבתי הדין הרבניים, דיני ירושה, וכולי.
עורך דין גירושין: הגדרת התפקיד בישראל
עורך דין גירושין בישראל הוא עו"ד בעל בקיאות ספציפית בכל הנוגע להתרת נישואין וטיפול בסכסוכי משפחה נלווים, כגון:
• הסכמי ממון
• ענייני משמורת ילדים והסדרי ראייה
• דמי מזונות ילדים (וחsometimes מזונות אישה)
• סכסוכי רכוש וחלוקת נכסים
• גט, כתובה וסרבנות גט בבית הדין הרבני
• ייצוג בהליכים הקשורים לירושה במצבים של גירושין ומוות וכיו"ב
להיות עורך דין גירושין משמעותו להבין לעומק כיצד פועל המשפט הישראלי בשני הערוצים: בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני. כך, למשל, זכויות סוציאליות עשויות לעבור איזון משאבים באופן אחד בבית המשפט לענייני משפחה, ובאופן מעט שונה בבית הדין. תביעות כתובה מוכרעות לפי ההלכה, אך בה בעת כל סוגיות הרכוש והממון משולבות בחוקים אזרחיים (חוק יחסי ממון, פסיקות על חזקת השיתוף). עו"ד גירושין מוצלח יודע לתכנן טקטיקה משפטית ואסטרטגית המשרתת את הלקוח בצורה מיטבית, בין אם ההליך הוא גירושין בהסכמה או מאבק מתמשך בערכאות.
כישורים חשובים לעורך דין גירושין
השליטה בדיני משפחה והכרת הפרוצדורה בבית הדין הרבני ובבית המשפט לענייני משפחה הן לב העניין, אך הן רק חלק מהסיפור. יש צורך ביכולות נוספות:
• רגישות בין-אישית ואמפתיה: אנשים המתגרשים שרויים פעמים רבות בסערת רגשות, וזקוקים לעו"ד שיבין אותם.
• כישורי משא ומתן וגישור: עורכי דין רבים בענף המשפחה מבינים שפשרה היא לעיתים קרובות עדיפה על התנהלות מלחמתית, במיוחד כשיש ילדים בתמונה.
• יכולת ניהול הליכים משפטיים מורכבים וארוכים (ליטיגציה): יש מקרים שלא ניתן להגיע לפשרה, ואז צריך עו"ד שיודע להופיע בבית משפט, להציג ראיות, לחקור עדים ולנהל תיק מורכב.
• ידע פיננסי וכלכלי: בהליכי גירושין דנים בחלוקת נכסים, עסקים משפחתיים, אופציות, מניות. עו"ד חייב לדעת להעריך שווי של דברים, או לפחות לעבוד עם מומחים כלכליים, ולהבין מהם המהלכים הכלכליים החכמים עבור הלקוח.
• התעדכנות שוטפת בפסיקה: דיני המשפחה בישראל מתפתחים תדיר, דוגמת הפסיקות על משמורת משותפת ועל חובת המזונות. עו"ד גירושין שומר על עדכניות באופן רציף.
סקירה של דיני המשפחה בישראל: עיקרי התחומים
כדי להבין היטב מהו עו"ד גירושין, חשוב להכיר את מערך הדינים בישראל:
• התרת נישואין: בישראל, לנושא הגט סמכות ייחודית של בית הדין הרבני. נדרשת עילה הלכתית לגירושין, אך במקביל ההסדר האזרחי מקיף ומוכר גם הוא.
• ענייני כתובה וסרבנות גט: כתובה היא מסמך הלכתי בו הבעל מתחייב כלפי האישה. במקרי גירושין עשויים לעלות תביעות כתובה. לעתים הבעל מסרב לתת גט, או האישה מסרבת לקבל, ויש מנגנונים של סנקציות.
• משמורת ילדים ומזונות: לפי החוק והפסיקה, שני ההורים אחראים לילדים באופן שווה, אך עדיין ישנה מורכבות בפועל (חזקה לגיל הרך, משמורת משותפת וכדומה). החיוב במזונות ילדים במצבים שונים השתנה בעקבות פסקי דין עדכניים של העליון (בע"מ 919/15).
• חלוקת רכוש ואיזון משאבים: חוק יחסי ממון בין בני זוג קובע כי הרכוש שצברו בני הזוג מתחלק באופן שוויוני, למעט חריגים ונכסים שהוגדרו מראש. ישנם מקרים מורכבים כשמדובר בחברות, מניות, קרנות השתלמות וכדומה.
• הסכם ממון: מסמך שנערך לפני הנישואין או במהלכם, ומסדיר מראש מה יקרה במקרה של פרידה. לעיתים מונע מחלוקות בהליך הגירושין.
שוק עריכת הדין בישראל בענף הגירושין: רווחיות ומודלים של שכר
בשנים האחרונות, נוצרה בישראל רוויה מסוימת במספר עורכי דין, שעלה באופן קיצוני והגיע לכ-100,000 (נכון לאוקטובר 2024). עם זאת, תחום הגירושין ודיני המשפחה נותר מבוקש, משום ששיעור הזוגות המתגרשים גבוה והצורך בייצוג משפטי בתחום זה אינו מצטמצם, אף להפך. שאלת הרווחיות של עורך דין גירושין תלויה בשורה של פרמטרים:
• מוניטין וניסיון: עו"ד ותיק ומוכר יכול לדרוש שכר טרחה גבוה יותר מעו"ד בתחילת דרכו.
• אופי המשרד: משרד גדול במרכז תל אביב המתמחה בדיני משפחה עשוי לתמחר תיקים ברמה גבוהה יותר מאשר משרד קטן בפריפריה.
• מורכבות התיק: הליכי גירושין מורכבים, הכוללים ריבוי נכסים, ילדים ומחלוקות, בדרך כלל מניבים רווח גבוה יותר לעוה"ד אך דורשים גם יותר שעות עבודה.
• מודלים לתשלום: יש עורכי דין שגובים תשלום לפי שעת עבודה; אחרים גובים סכום גלובלי. יש משרדים שמציעים חבילות של "גירושין בהסכמה" במחיר נמוך וקבוע מראש.
באופן כללי, בהערכה גסה:
• מתמחים בתחום המשפחה במשרדים בינוניים מרוויחים לרוב בין 6,000 ל-8,000 ₪ נטו בחודשים הראשונים, ייתכן מעט יותר במשרדים גדולים.
• עורכי דין שכירים במשרד קטן, עם ותק של שנה-שנתיים, עשויים להשתכר 8,000-12,000 ₪ נטו. במשרדים גדולים או יוקרתיים, אפשר לראות משכורות של 12,000-20,000 ₪ נטו או יותר, תלוי ותק.
• שותפים במשרדים גדולים לענייני משפחה יכולים להגיע לשכר חודשי של עשרות אלפי שקלים נטו, ואף למעלה מכך, בהתאם לכמות התיקים ופרופיל הלקוחות (הייטקיסטים, בעלי הון, ידוענים וכו').
• עצמאיים שמנהלים משרד גירושין, אם ביססו מוניטין טוב, יכולים להגיע לרווחים גבוהים, אך הם תלויים בזרם מתמיד של תיקים וביכולת ניהול עסקית.
איך לבחור עורך דין גירושין בישראל
התלבטות מרכזית של מי שעומד להתגרש היא בחירת עו"ד המתאים לצרכיו. ישנם כמה קריטריונים שכדאי להביא בחשבון:
• התמחות ספציפית בדיני משפחה: לא כל עו"ד מחזיק בניסיון מספק בתחום הגירושין. יש לוודא שהוא מכיר את הפסיקה העדכנית, את הפרקטיקה בבתי הדין הרבניים ובהליכי גישור.
• גישה: חלק מהעוסקים בתחום מעדיפים קו לוחמני ומאבקי בתי משפט ממושכים; אחרים דוגלים במו"מ ובהסכמים בדרכי שלום. יש להבין מה נכון יותר למקרה שלכם.
• המלצות ומוניטין: לשאול חברים, קולגות או אפילו לבדוק ברשת חוות דעת. למרות שאין תחליף לפגישה אישית, המלצות יכולות לעזור למצוא עו"ד אמין.
• כימיה אישית: מאחר שההליך רגיש כל כך, חייבת להיות הרגשה של אמון וביטחון מול עורך הדין, שממילא נחשף לפרטים האישיים והמשפחתיים.
• עלות ושכר טרחה: זהו כמובן שיקול משמעותי. כדאי לבקש הצעת מחיר מפורטת, להבין מה נכלל בה, האם היא מבוססת על שעות או גלובלית, והאם אפשר לפרוש תשלומים וכדומה.
כמה עולה עורך דין גירושין: סקירה של פעילויות נפוצות
להלן דוגמאות להיקף עלויות המקובלות (טווחים משוערים!) בתיקים של גירושין בישראל. חשוב לזכור שהמחירים עשויים להשתנות משמעותית לפי מורכבות, מיקום המשרד, ותקעו"ד:
1. התייעצות ראשונית וייעוץ לפני גירושין
• עלות חד-פעמית: 500-1,000 ₪ לשעה של פגישת ייעוץ
• ייתכנו פגישות בחינם או בהנחה במסגרת מבצעי משרד או סיוע משפטי
2. ניסוח והגשת בקשה ליישוב סכסוך
• כ-2,000-4,000 ₪, כולל מפגשי משא ומתן ראשוניים והכנת טפסים
3. ניהול משא ומתן לגירושין בהסכמה ועריכת הסכם
• 5,000-15,000 ₪, אם אין סכסוך מורכב על נכסים רבים
4. גירושין בערכאות (ליטיגציה בסיסית)
• 10,000-20,000 ₪ לפתיחת תביעות הדדיות וניהול מספר דיונים
5. גירושין מורכבים עם חלוקת נכסים רבים, עסקים, מניות
• 20,000-50,000 ₪ ולעיתים אף יותר, תלוי בהיקף התיק, מספר הישיבות והחוות דעת הכלכליות
6. בקשות ביניים (צו הרחקה, עיכוב יציאה מהארץ, מזונות זמניים)
• 1,500-5,000 ₪ לכל בקשה, תלוי בכמות העבודה והדחיפות
7. ניהול תביעות כתובה וסרבנות גט
• 8,000-20,000 ₪, בהתאם למספר ההופעות בבית הדין ולמורכבות ההליך
8. עריכת הסכם ממון (לפני או במהלך הנישואין)
• 3,000-10,000 ₪, תלוי בהיקף הרכוש והמורכבות של התנאים
9. גישור משפחתי מקצועי (עו"ד המשמש גם כמגשר)
• 4,000-12,000 ₪ לחבילה של מספר מפגשים ועריכת הסכם סופי
10. ערעורים על פסיקות גירושין
• 10,000-30,000 ₪, לפי מורכבות הערעור וסוג הערכאה (מחוזי/עליון/גדול בבית הדין הרבני)
כמובן שישנם עורכי דין שגובים לפי שעה (300-800 ₪ לשעה ואף יותר במשרדים יוקרתיים) או סכום גלובלי לפי הסכם. הגבלת שכ"ט בצורה אבסולוטית אינה נהוגה, למעט בתחומים כמו תביעות נזיקין (תאונות דרכים) שבהן יש תעריפים מוגדרים בחוק, אבל דיני משפחה וגירושין פתוחים להתנהלות שוק חופשי, בכפוף לכללי האתיקה.
10 שלבים עיקריים בהליך הגירושין בישראל
1. התלבטות וקבלת החלטה על גירושין
בני הזוג מתחילים לחוש שהקשר הגיע לסוף. נדרשת לעיתים עצת יועץ זוגי או טיפול מקצועי כדי להחליט סופית. עו"ד גירושין עשוי להציע התייעצות ראשונית.
2. בקשה ליישוב סכסוך
בישראל, החוק מחייב הגשת בקשה ליישוב סכסוך והופעה ביחידת הסיוע בטרם פתיחת תביעות בבית המשפט או בית הדין. זה נועד לעודד הסכם ופשרה.
3. פגישות גישור או משא ומתן
בני הזוג, לעיתים בנוכחות עו"ד או מגשר, מנסים להגיע להסכם גירושין מוסכם. אם מצליחים – הדרך מהירה וזולה יותר.
4. הגשת תביעות גירושין בערכאה המתאימה
אם לא הושגה הסכמה, אחד הצדדים מגיש תביעות על נושאי משמורת, מזונות וחלוקת רכוש. ייתכן שבית הדין הרבני ידון גם בתביעת כתובה ובגט עצמו.
5. הגשת כתבי הגנה
הצד השני מגיש כתב הגנה ויתכן גם תביעות נגדיות (לדוגמה: סעד הצהרתי לרכוש שנרשם על שם אחר).
6. בקשות ביניים וצווי עיקול/עיכוב יציאה וכו’
אם יש חשש להברחת רכוש או ילדים, מוגשות בקשות דחופות. עו"ד גירושין יודע לפעול במהירות לצווי הגנה וכדומה.
7. דיוני קדם משפט וניסיונות פשרה
השופט או הדיינים מנסים לראות אם ניתן להגיע להסדר חלקי או מלא עוד לפני שמיעת הראיות. לעיתים בית המשפט מפנה שוב לגישור.
8. שמיעת ראיות והוכחות
שלב העדויות, החקירות הנגדיות והצגת המסמכים. זה השלב הארוך והיקר ביותר בהיעדר הסכמה.
9. סיכומים ופסק דין
לאחר שמיעת הצדדים, מוגשים סיכומים בכתב או בעל פה, ובסוף ניתן פסק דין המסדיר את כל הסוגיות: חלוקת הרכוש, משמורת הילדים, מזונות, ועוד.
10. ביצוע סידור הגט בבית הדין הרבני
גם אם פסק הדין ניתן בבית המשפט לענייני משפחה, בני הזוג נדרשים לפנות לבית הדין לסידור גט (הפרדתם המעשית לפי הדין הדתי).
התפתחויות ייחודיות בישראל: כתובה, סרבנות גט ועוד
כפי שהוסבר, בניגוד לרוב המדינות המערביות, בישראל לא ניתן לבצע גירושין אזרחיים מלאים ללא עיסוק בממד הדתי. כך, סוגיות כמו כתובה (מסמך הלכתי שבו הבעל מתחייב כלפי האישה לסכום מסוים במקרה של גירושין או פטירה) וסרבנות גט (כשהאחד מסרב להעניק גט או לקבלו, וכך "כולא" את האחר) עולות פעמים רבות. עו"ד גירושין בישראל זקוק לידע בהלכות כמו "עוברת על דת" (טענה הלכתית שיכולה לבטל זכות לאישה בכתובה) או "מרד" (בעל שאינו מספק תנאי נישואין בסיסיים).
בתי הדין הרבניים מצוידים בסמכות להטיל סנקציות (כמו מאסר, שלילת רישיון נהיגה), אבל הם גם פועלים לפי מערכת דינים שונה מזו האזרחית. לכן, עניין בסיסי עבור עורך דין גירושין הוא להבין את תורת הסמכות המקבילה (בית הדין מול בית המשפט) ולבחור את הערכאה המתאימה ללקוח.
רמת השחיקה והמעמסה הרגשית בתחום הגירושין
ענף הגירושין, על אף שהוא רווחי עבור עורכי דין מסוימים, עשוי להיות מתיש מבחינה רגשית. עורכי דין נאלצים להתמודד עם מטענים כבדים של לקוחותיהם, אשר מפגינים פעמים רבות כעס, טינה, פחד, חוסר אונים וכיו"ב. לא אחת נוצרים מצבים שבהם עוה"ד משמש כמעט פסיכולוג. נוסף על כך, מאבק גירושין מכוער עלול להמשיך חודשים או שנים, ולהערים לחצים לא רק על בני הזוג אלא גם על עוה"ד בעצמו, שחש אחריות כבדה להצלחת התיק.
חשוב לזכור שמחקרים רבים מראים קשר בין לחץ נפשי לבין בעיות בריאותיות בקרב עורכי דין, ובפרט בתחומי ליטיגציה. אין זה מפתיע שחלקם מחליטים לפרוש או לעבור לתחומים משפטיים אחרים לאורך הזמן.
נקודת המבט האתית: חובת נאמנות, סודיות ואינטרס הילדים
בכל סוג משפט, לעורך דין יש חובת נאמנות ללקוח שלו. אולם בגירושין, עלולות להיווצר סיטואציות שבהן עוה"ד מגלה על מצבים שפוגעים בצדדים שלישיים – בעיקר הילדים. אמנם על עוה"ד לדאוג לאינטרס הלקוח, אך עליו גם לשמור על התנהלות ראויה ולא להסלים את הסכסוך שלא לצורך. אין כללים מפורשים שמחייבים אותו "להגן" על הצד השני, אך יש כללי אתיקה והנחיות כלליות המונעות הסתה ופעולות פסולות. יחד עם זאת, יש גבול דק בין ייצוג החלטי לבין "הגזמה לוחמנית" שעלולה לפגוע בילדים.
בישראל, עורכי דין כפופים לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986, וכן להנחיות ועדת האתיקה. מתלוננים יכולים לפנות ללשכה אם הם סבורים שעורך הדין חרג מן הראוי.
רווחיות הענף: פירוט לפי סוגי משרות
כדי למקד את הנושא הרווחי, נתייחס למספר סוגי עורכי דין בתחום המשפחה והגירושין:
• מתמחים במשרד גירושין: מרוויחים בדרך כלל 6,000-8,000 ₪ נטו לחודש. השכר נמוך יחסית, אך כך הם צוברים ניסיון.
• עו"ד שכיר במשרד קטן בדיני משפחה (1-3 עורכי דין): אחרי תקופה של שנה או שנתיים, השכר יכול לעלות ל-8,000-12,000 ₪ נטו, בהתאם למספר התיקים שמטפלים בהם.
• עו"ד שכיר במשרד בינוני-גדול המתמחה במשפחה (4-10 עורכי דין): השכר עשוי להגיע ל-12,000-20,000 ₪ נטו, ולעיתים יותר, תלוי בוותק וביכולת להביא לקוחות נוספים.
• שותף זוטר (Partner) או עורך דין בכיר במשרד מבוסס: נהנה מאחוזים מהרווחים, שכר עשוי לנוע בין 20,000 ל-50,000 ₪ ואף יותר, בהתאם להיקף הפעילות.
• עורך דין עצמאי וותיק בתחום הגירושין: ההכנסה תלויה במספר התיקים ובאופי המשרד. עו"ד מוכר עם פרופיל תקשורתי יכול להגיע לשכר גבוה מאוד, אך גם עלול לסבול מתנודתיות בהכנסות כאשר התקופה חלשה.
לצד השכר, יש להתחשב בכך שהעבודה בתחום הגירושין דורשת ניהול משרדי, הוצאות פרסום, הצורך בפקידות, וכן שעות עבודה רבות ותובעניות. בעוד שחלק מעורכי הדין מגיעים לרווחים נאים, אחרים מתקשים לשרוד עקב תחרות קשה בין משרדים רבים הפועלים באותו אזור.
היבטים היסטוריים נוספים על מקצוע עריכת הדין בעולם והקשרים לישראל
בשלהי התקופות העתיקות ובימי הביניים, התחום המשפטי במדינות אירופה התפתח בצמידות למבנים של הכנסייה והמלוכה. באנגליה של ימי הביניים, הונהגה הפרדה בין Barristers – הופעה בבית משפט העליון והענקת ייעוץ משפטי מתקדם, ל-Solicitors – שניהלו ענייני לקוחות והכינו מסמכים. בהמשך, במדינות הקומונוולת' גם התמחו עורכי הדין על פי קטגוריות שונות. בארה"ב, הרבה עורכי דין צמחו מלימודים שלא תמיד היו באוניברסיטה מסודרת, אלא בהתלמדות מעשית ("קריאת חוק").
בישראל, שהושפעה מהמשפט הבריטי בתקופת המנדט, הוחלט לבטל את ההפרדה בין עורכי דין שונים. כתוצאה מכך, עו"ד בישראל רשאי לעשות את כל הפעולות המשפטיות הנחוצות. בהקשר דיני המשפחה, הדבר מקל על עורך דין גירושין, כי הוא יכול להופיע בערכאות השונות, לערוך חוזים משפטיים, ואף לעסוק בייעוץ חוץ-משפטי שמשתלב בתיקים (כמו כלכלי, חברתי, וכדומה).
העומס בשוק: כ-100,000 עורכי דין והירידה בביקוש לימודי המשפט
כאמור, נכון לאוקטובר 2024, רשומים מעל 100,000 עורכי דין בישראל. מספר זה גבוה מאוד ביחס לגודל האוכלוסייה (כ-1 עו"ד על כל 90-120 איש, נתון מהגבוהים בעולם). גורמים שונים תלו את ההתפוצצות הזו בהתרחבות הלימודים במכללות והקלות בקבלת מועמדים בעשורים האחרונים. בד בבד, כך נטען, איכות השירות המשפטי עלולה להיפגע, ושכרם של עורכי דין צעירים ירד בשל "הצפה" של השוק.
בתגובה, ניתן לראות מגמה של צעירים רבים שנסוגים מהרצון ללמוד משפטים, מבינים שהתחרות גדולה, והשכר לא תמיד מצדיק את ההשקעה. אחרים פונים לתחומים סמוכים (גישור, ניהול עסקים) או לומדים משפטים רק כבסיס מקצועי ולאו דווקא לשם עיסוק כעו"ד.
בתחום הגירושין, לעומת זאת, הביקוש עדיין קיים משום שהצורך בעורכי דין מיומנים לא פחת. ישנם לא מעט עורכי דין שעוברים הכשרות נוספות כגון הסמכה בגישור או הסמכה בטיפול זוגי, כדי לבלוט בשוק התחרותי.
המשמעות המעשית של ייצוג עצמי בגירושין: כדאי או לא?
חשוב להדגיש את נושא הייצוג העצמי, שכן החוק בישראל מאפשר לאדם לייצג את עצמו. הוא אינו חייב לשכור עו"ד, אפילו לא בהליך גירושין. טכנית, אפשר להגיש לבד כתבי טענות, להתייצב לדיונים, לטעון, לחקור עדים וכדומה. לפעמים זה מתאים במקרים של הסכמה גורפת בין בני הזוג, אך ברוב הגדול של ההליכים, מומלץ להיעזר בעורך דין גירושין מנוסה, כי חוסר היכרות עם החוק והפרוצדורה גורם לטעויות קשות העלולות לעלות בהפסדים כלכליים חמורים או בפגיעה בזכויות משמורת או מזונות.
השופט נעם סולברג התייחס לכך באחת הפסיקות, כשהדגיש שנכון שלכל אחד יש זכות לייצג את עצמו, אך עליו לשאת גם במחירים (טעויות פרוצדורליות, חוסר יכולת להציג טיעונים משפטיים כנדרש וכו').
מדוע יש חשיבות רבה לחיסיון עו"ד-לקוח בתחום הגירושין
בישראל, כמו במדינות רבות, נהנה הלקוח מחיסיון מלא השומר סודיות על כל מה שנמסר לעוה"ד במסגרת הטיפול המשפטי. הדבר מאפשר לאדם המתגרש לדבר בפתיחות על נושאים רגישים – בגידות, חששות מפני אלימות או העברת נכסים בסתר, עניינים כלכליים מסובכים וכו'. החיסיון מונע אפשרות של רשויות או הצד השני להחרים חומרים שנמצאים במשרד עורך הדין, למעט מקרים חריגים (למשל, כוונה לבצע עבירה בעתיד).
במסגרת הגירושין, יש לכך חשיבות עצומה: בני הזוג עלולים לנסות "לחטט" זה בחומרי זה או לנצל מידע פנימי. העדפת המחוקק היא לאפשר לכל אדם לקבל ייעוץ משפטי חופשי מדאגה שהדברים ידלפו. התוצאה היא שעו"ד גירושין שומע לעיתים את הסודות האינטימיים ביותר ומסייע ללקוח לתכנן צעדים משפטיים. כמובן, ישנם עורכי דין שנכשלו ועשו שימוש לרעה בחיסיון, למשל בעבירות פליליות, והתוצאה עלולה להיות שלילת רישיון.
היבטים מיוחדים של עו"ד גירושין: גישור ומשפט בשילוב
רבים מעורכי הדין לדיני משפחה מאמינים שעדיף לסיים את הגירושין בהסכמה ולא במלחמות בבית המשפט. מכאן הפופולריות העולה של הליך הגישור: תהליך שבו בני הזוג יושבים עם מגשר (שלרוב גם עורך דין בהכשרתו) ומנסים להגיע להסכמות. הליך זה חוסך משאבים, מפחית עוינות ומתאים במיוחד כשיש ילדים משותפים. יחד עם זאת, במקרה שאין שיתוף פעולה או קיים חשש לאלימות/מרמה, הליך גישור עלול להיכשל, ואז יש צורך ללכת לערכאות.
עורך דין גירושין שמוסמך גם כמגשר יכול להציע סל שירותים נרחב – תחילה לנסות לפתור את המחלוקות בדרך של הסכם, ואם זה לא צולח, להתייצב למאבק משפטי. בישראל, הדבר נעשה מקובל, בין השאר מכוח החקיקה שמקדמת יישוב סכסוך לפני הגשת תביעות.
סיכום ביניים: מורכבות התפקיד של עורך דין גירושין
עורך דין גירושין בישראל אינו רק משפטן טכני. הוא נדרש לשלב מגוון כישורים ומטפל בסוגיות משפטיות, כלכליות, רגשיות והלכתיות. עבודתו מתרחשת לעיתים תחת לחץ נפשי ורגשי רב, שכן פרידה בין בני זוג היא חוויה טראומטית עבורם, ובפרט לילדים. לכן זה מקצוע שהרווחיות שבו עשויה להיות גבוהה, אך הוא גם דורש שעות רבות והשקעת אנרגיה רבה בניהול משברים ובתקשורת בין-אישית.
איך נראה העתיד של עורכי דין גירושין בישראל
1. עלייה בהליכי גישור ושיתוף פעולה: המדינה מעודדת יותר ויותר פתרון סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט, ועורכי דין לגירושין צפויים להתמקד בליווי תהליכי גישור והסכמים.
2. המשך קיום מקביל של ערכאות: בית הדין הרבני לא עומד להיעלם, כך שעו"ד המבקשים לעסוק בגירושין יצטרכו להמשיך ולהעמיק בהלכה ובפסיקת בתי הדין.
3. מורכבות כלכלית: עם עליית שווי ההייטק, מיזמים, אופציות והסכמי מייסדים, מחלוקות כלכליות בנישואין רק יתעצמו. עו"ד גירושין בעלי ידע עסקי יוכלו לתת מענה מקיף.
4. מקצועות משפטיים היברידיים: חלק מהעוסקים בתחום משלבים הסמכה בפסיכולוגיה או ייעוץ זוגי, כדי להעניק פתרון הוליסטי ללקוח.
5. תחרות והצפה בשוק: בשל המספר העצום של עורכי הדין, ייתכן שעורכי דין גירושין ידגישו התמחויות נישה או שירותים ייחודיים כדי לבלוט.
טיפים מעשיים למי שנמצא לפני גירושין: שימוש בעורך דין המתאים למקרה
• פנייה לייעוץ ראשוני: עדיף לא להמתין לרגע האחרון. כבר כשחושבים על גירושין, כדאי לשוחח עם עו"ד ולברר זכויות וחובות.
• איסוף מסמכים: כחלק מההיערכות, רצוי לאסוף מסמכים פיננסיים (דפי חשבון, נכסים, ביטוחים, חסכונות), כי בהמשך צד אחד עלול לסרב לחלוק מידע.
• הגדרת מטרות ברורות: האם רוצים לשמור על יחסים תקינים? האם יש נכונות לגישור? או שמא נדרשת אסטרטגיה יותר תקיפה? עו"ד גירושין יסייע להכין תכנית בהתאם.
• שאלות על שכר טרחה: לשאול מראש על אופן התשלום, הוצאות נוספות (אגרות, חוות דעת מומחים), כמה זה צפוי לעלות אם נכנסים למאבק מורכב וכו'.
• שמירה על הילדים במרכז: בסופו של דבר, הליך הגירושין משפיע עמוקות על הילדים. כדאי לעדכן את עורך הדין לגבי רצונות וצרכים של הילדים, ולפעול בהתאם לעיקרון טובתם.
שילוב ההשכלה האוניברסלית של עורך הדין ואופן יישומה בגירושין
בהסתכלות רחבה על היסטוריית המקצוע, סוגי משפטנים ותחומי ההתמחות השונים (קניין רוחני, רשלנות רפואית, פלילי, נוטריונים ועוד). גם בישראל, ניתן לראות הדים של הגישה הכללית:
• עו"ד שהתמחה בכלל בתחום המסחרי יכול לעבור בהמשך ולהתמקד בדיני משפחה.
• העמקה בדיני קניין, למשל, עוזרת בעיסוק בחלוקת רכוש משותף בין בני זוג.
• מי שיש לו ידע במיסוי עשוי לטפל יותר בתיקי גירושין שהאלמנט הפיננסי בהם דומיננטי (כגון חישוב מס שבח על נכסים).
עורך דין גירושין, אם כן, משתמש בתשתית הידע המשפטי הרחבה שנרכשה בלימודים, בהתמחות ובעבודה השוטפת, ומשלב זאת במיומנות ספציפית הנחוצה לסכסוכי נישואין.
הקשר בין מבנה משרד עורכי הדין וטיפול בתיקי גירושין
משרדים גדולים עשויים להציע מחלקה עצמאית לדיני משפחה, עם כמה עורכי דין ושיתוף אנשי מקצוע נוספים (חוקרים פרטיים, פסיכולוגים, רואי חשבון וכדומה). משרדים בינוניים-קטנים או עורכי דין עצמאיים מעניקים יחס אישי יותר, אך משאביהם עשויים להיות מצומצמים. בכל מקרה, הלקוח צריך לבדוק איזה סוג משרד מתאים לאופי התיק שלו: אם יש נכסים מורכבים חוצי גבולות, אולי עדיף משרד גדול שיכול להפעיל קשרים עם גורמים בינלאומיים. אם המקרה פשוט יותר, משרד קטן או עו"ד עצמאי עשוי להספיק בהחלט.
מבט רחב: מקצוע עריכת הדין מול טכנולוגיה עתידית
יש הרואים קדמה וטכנולוגיה מתעצמת (בינה מלאכותית, מסמכים דיגיטליים, משפטים מקוונים) כמהפכה שתשנה את פני המקצוע. עד כמה זה ישפיע על גירושין? יש כבר אפליקציות ואתרים שמציעים "גירושין אונליין" עם טפסים מוכנים והוראות כלליות. אולם, כשמדובר בסכסוך משפחתי מורכב, קשה לראות כיצד טכנולוגיה תחליף את עבודתו האנושית של עו"ד המשמש גם כמגשר, יועץ רגשי ומנהל משברים. סביר שהעתיד ישלב אוטומציה של חלק מהתהליכים, אך לבני אדם יהיה עדיין מקום מרכזי בטיפול הרגיש והאישי.
מהו עורך דין גירושין
עורך דין גירושין בישראל הוא עורך דין המחזיק בהסמכה הכללית של הלשכה, אך בחר להתמחות בדיני משפחה ובפרט בגירושין. תפקידו כולל ייצוג לקוחות בהליכי פירוק נישואין, ניהול משא ומתן, עריכת הסכמי ממון וגירושין, טיפול במשמורת ילדים, מזונות, חלוקת רכוש וסוגיות הלכתיות (כתובה, גט) בבית הדין הרבני. הוא נדרש לרגישות גבוהה, יצירתיות משפטית, שליטה בפרוצדורות מגוונות והבנה כלכלית. ענף הגירושין בישראל נחשב לרווחי, אך גם לתובעני מאוד מבחינת התחרות והעומס הנפשי.
השוק רווי בעורכי דין, ולכן מי שרוצה להצליח כעורך דין גירושין חייב להתבלט במקצועיות, ביושרה וביכולת בין-אישית. הלקוחות, מנגד, מוצאים את עצמם לעיתים אובדי עצות וזקוקים להכוונה: איך לבחור עו"ד, מה העלויות הצפויות, איך מתנהל ההליך בבתי המשפט או בבתי הדין, ואיך לשמור על הילדים שלמים מבחינה רגשית למרות הסכסוך. התשובה לכל אלו היא שילוב של ידע משפטי, גישה פרקטית, הבנה רגשית ושימוש נכון במנגנונים של גישור או משא ומתן.
בסופו של דבר, עורך דין גירושין ממלא בישראל תפקיד חיוני: הוא שומר על זכויותיהם של אנשים בעיצומו של משבר אישי כואב, מייצג אותם בשני המערכים המשפטיים (אזרחי ודתי) ומסייע להגיע לתוצאה צודקת והוגנת – אם ניתן, בשיתוף פעולה; ואם לא, בליטיגציה מקצועית וקפדנית. ההיסטוריה הארוכה של מקצוע עריכת הדין, החל מיוון ורומא ועד ימינו, מראה שמקומו של עוה"ד בפורום המשפטי הוא מרכזי. בענייני משפחה, על אחת כמה וכמה, ההשלכות של החלטות משפטיות אינן רק עניין של כסף, אלא נוגעות לחיים האישיים והעתיד של בני הזוג וילדיהם. מכאן, החשיבות הרבה של המקצוע והצורך לבחור עורך דין גירושין בעל ניסיון, הכשרה ראויה ואמפתיה אנושית.
זהו סיפורו של עורך דין גירושין בישראל. מקצוע מורכב, עם שורשים עמוקים בהיסטוריה המשפטית הכללית, היבטים מיוחדים של המשפט הדתי-אזרחי הישראלי, לחץ תחרותי, ורגשות עזים. אך בסופו של דבר, מי שבוחר לעסוק בכך – או נאלץ להיעזר בעו"ד גירושין – מגלה שמדובר בְּמַפְעָל אנושי-משפטי רגיש מאין כמוהו, שמטרתו לסייע לבני אדם לנווט בתקופה הקשה של סיום הנישואין, ולהניח תשתית יציבה יותר להמשך חייהם.
