אם בגין כל סכסוך בין שני צדדים הייתה מוגשת תביעה שמסתיימת במתן פסק דין, לשופטים ולמערכת המשפטית לא היו מספיק שעות ביממה בכדי להתמודד עם כל העומס. הליך שיפוטי דורש זמן, מאמץ, כסף וכוחות נפשיים. לא פשוט עבור הצדדים להתמודד עם הליך שעלול לקחת שנים ועמוס בשלבים פרוצדורליים, ולכן הם צריכים לשקול בזהירות האם העניין בבסיס המחלוקת או הסעדים שיכולים להינתן על ידי בית המשפט בכלל שווים את המאמץ או שמוטב לפתור את הסכסוך ע"י הגשת בקשה ליישוב סכסוך.
הליך שיפוטי אזרחי מורכב משלבים רבים- הגשת כתב תביעה, כתב הגנה ושאר כתבי טענות, סעדים זמניים, דיון מקדמי, הליכים מקדמיים בקשות ביניים, הוכחות, סיכומים, פסקי דין, ערעורים… במהלך כל השלבים הללו, ישנן מספר הזדמנויות לפנות לערוצים חלופיים על מנת ליישב את הסכסוך על ידי ויתורים הדדים.
הליך גישורי
הליך גישורי הוא אלטרנטיבה לניהול תביעה. במקום לדון בפני שופט, הצדדים יכולים לבחור ליישב את הסכסוך ביניהם בעזרת מגשר, אשר מהווה גורם ניטרלי מומחה ומקצועי. המטרה בהליך גישורי היא הגעה להסכמה בין הצדדים ויצירת הסכם שמגן על האינטרסים של כל אחד מהצדדים.
כאשר קיימת מערכת יחסים בין הצדדים שעתידה להמשיך להתקיים גם לאחר הסכסוך, כגון קשרים משפחתיים או עסקיים, יש חשיבות ליישוב הסכסוך תוך פגיעה מינימלית בצד השני ובמערכת היחסים. לניהול משפט עלולות להיות השלכות הרסניות על המשך הקשר שבין הצדדים, ועל הקשרים שלהם עם הסובבים אותם.
ככל שעדיין לא התקבלה הכרעה על ידי בית המשפט, לא מאוחר מידי בכדי לפנות לגישור. למעשה, בית המשפט מעודד פנייה להליך גישור על ידי הוספת פגישת מהו"ת לתקנות סדר דין האזרחי.
פגישת מהו"ת
פגישת מהו"ת משמעותה מידע, היכרות ותיאום. זהו שלב שנוסף לסדר הדין האזרחי בתקנות החדשות, שבמסגרתו הצדדים עצמם (ולא רק עורכי הדין שלהם) מחויבים להיפגש עם מגשר ולדון באפשרויות ליישב את הסכסוך.
בהתאם למודל פגישת מהו"ת, מטרות הפגישה הן בראש ובראשונה מתן וקבלת מידע. כלומר, להבין את המידע שנמצא אצל הצד השני ומהי גרסתו לאירוע. מטרות נוספות הן בחינת האפשרות ליישב את הסכסוך בגישור, התמודדות עם התנגדויות וחסמים, וסיוע לצדדים לקבל החלטה מושכלת בשאלה האם החלופה המיטבית ליישוב הסכסוך שלהם היא בתהליך גישור.
במהלך הפגישה כל צד יציג את המהות של הסכסוך, כולל הסוגיות שבמרכזו, עובדות המקרה, מערכת היחסים ביניהם וכל פרט שיסייע בהערכת התאמת הגישור ליישוב הסכסוך. ייבחנו העמדות של כל צד כלפי גישור כאלטרנטיבה למשפט ועל בסיס כל האינדיקציות תתקבל ההחלטה.
המלצות
במידה ומתקבלת ההחלטה לפנות להליך גישור, המשמעות היא שהתוצאה של ההליך נמצאת בידי הצדדים ולא בידי בית המשפט. זאת אומרת שבמקום שבית המשפט ישמע את הטענות ויחליט על הפתרון הטוב ביותר עבור המקרה, השליטה נמצאת בידי הצדדים להליך.
בהתאם לכך, ישנן מספר המלצות בכדי להפיק את המיטב מפגישת המהו"ת:
– להגיע עם ראש פתוח- פעמים רבות כשסכסוך מדרדר עד כדי להגעה לבית המשפט, מצטברות אמוציות רבות כלפי הצד השני. כעס, תחושת נבגדות, עצב, זעם, ואפילו פחד. לכן עלול להיות קשה להיפגש עם הצד השני בכדי לדבר. למרות זאת, בשביל האפשרות לפתור את הסכסוך, כדאי להגיע עם ראש פתוח ובגישה עניינית.
-להקשיב לצד השני- למרות שזה יכול להיות לא פשוט. נקודת המוצא היא שאף צד לא מסכים עם השני על שום דבר, בגישה של "אני רק צודק והוא רק טועה". בפגישת המהו"ת כדאי להקשיב לדברי הצד השני, ואולי יתגלה שיש דברים שדווקא כן מסכימים עליהם, ובכך ניתן לצמצם את הסכסוך. לדוגמה, אולי כולם מסכימים שקיים חוזה, והסכסוך הוא רק בדבר סעיף מסוים בחוזה. מנגד, ייתכן שצד אחד חושב קיים חוזה, אבל הצד השני לא מסכים, ולא משנה לו מה הסעיף אומר כי בכלל אין חוזה. גם אם תתגלה הסכמה וגם אם לא, חשוב לדעת מה הצד השני חושב.
-לשקול ברצינות את האפשרות לגישור- לכל דרך ליישוב הסכסוך בין הצדדים יש יתרונות וחסרונות. ייתכן שהליך שמתאים למקרה אחד לא יתאים למקרה אחר. לא כדאי לפסול מראש, אלא ללמוד על האפשרויות הקיימות, ולהפעיל שיקול דעת בקבלת ההחלטה.
