כל הזוגות שהתחתנו החל מה-1.1.74, ולמעשה גם זוגות שלא נישאו באופן רשמי אבל מנהלים חיים משותפים מלאים ולכן מוגדרים כידועים בציבור, כפופים לחוק יחסי ממון בין בני זוג. הפרק השני בחוק חשוב זה מוקדש לנושא איזון המשאבים, וכדאי מאוד להבין את העקרונות המרכזיים שלו כדי להיערך נכון לפרידה.
הנכסים שעליהם חל הסדר האיזון
הרעיון הבסיסי של הסדר איזון משאבים הוא חלוקה שוויונית לחלוטין של הנכסים שהצטברו אצל בני הזוג – 50%-50%. עיקרון זה חל על הכספים שבחשבונות הבנק (המשותפים וגם הנפרדים, אם ישנם כאלה), נכסי מקרקעין מכל הסוגים, כלי רכב, ניירות ערך, חסכונות ועוד.
לגבי נכסים כמו החיסכון הפנסיוני (וגם פיצויי פרישה, קופות תגמולים וכו'), החלוקה השוויונית תקפה רק לגבי הסכומים שהצטברו במהלך החיים המשותפים.
נכסים שאינם חלק מהסדר איזון המשאבים
בחלק מהמקרים, יהיו נכסים שעליהם לא יחול הכלל של איזון משאבים. דוגמה אפשרית אחת היא נכסים שהיו בבעלות אחד הצדדים עוד לפני הנישואין, וגם נשארו בבעלות בלעדית של אותו צד. דוגמה לכך יכולה להיות דירה שרכש אחד הצדדים עוד לפני החתונה, אבל יש לכך גם סייגים – אם למשל אותה דירה הושכרה ודמי השכירות נכנסו לחשבון בנק משותף, בית המשפט עשוי לקבוע כי גם הדירה תיכלל במסגרת הסדר איזון המשאבים.
נכסים שבכל מקרה לא נכללים בהסדר: כספי גמלה מהמוסד לביטוח לאומי, פיצויים כספיים בעקבות נזקי גוף, כספי ירושה – וכל נכס שעליו הסכימו בני הזוג כי לא ייכללו בהסדר איזון המשאבים (הדרך המקובלת לעשות זאת היא הסכם ממון, אבל גם הסכמות אחרות, בכתב, עשויות להשאיר נכס כזה או אחר מחוץ להסדר).
מה הדין לגבי מתנות?
גם מתנות לא נכללות באופן עקרוני בהסדר איזון משאבים, אולם על הצד שקיבל את המתנה להגן עליה – ובפרט להוכיח כי לא הייתה מבחינתו שום כוונת שיתוף במתנה לאורך החיים ביחד עם בן/בת הזוג.
המורכבות של איזון המשאבים כשיש בתמונה גם מתנות ו/או ירושות מחייבת פנייה אל עורך דין לענייני גירושין, רצוי כמובן בעל ניסיון. הסדרי איזון משאבים המשקפים באופן מלא את האינטרסים של הלקוח הם אחד מתחומי המומחיות של משרד עוה"ד בטש רוטנברג.
